Posted on

מדליית ארד לישראל גם בתחרות הסטארט-אפים שהתקיימה בריו

זוכרים שסיפרתי לכם על תחרות הסטארט-אפים שהתקיימה בריו? אז מתברר שגם בתחרות הזאת, ישראל זכתה במדליית ארד. כזכור, את ישראל יצגה חברת RideOn שפיתחה משקפי סקי מבוססים על מציאות רבודה.

מדליית הזהב הוענקה לחברת Stryd האמריקאית, שקיבלה גם מענק של 100 אלף יורו. Stryd פיתחה חיישן המאפשר למדוד את יעילות הריצה מחוץ למעבדה ומאפשר מתן משוב מדוייק לרצים, כפי שניתן לראות בסרט הפרסום שלהם.

תחרות הסטארט-אפים אורגנה ע"י ארגון HYPE Foundation בשיתוף הוועד האולימפי בישראל, במטרה לקדם מיזמים טכנולגיים בתחומי ספורט ברחבי העולם לקראת המשחקים האולימפיים לשנת 2016.

Posted on

הניו-יורק טיימס במחווה לספורטאים הגדולים של המשחקים האולימפיים

biles

ועדיין בהשפעת המשחקים האולימפיים (שלצערנו..) הסתיימו. הניו-יורק טיימס מציג "סיפורים" של 4 ספורטאים בולטים: המתעמלת סימון ביילס, הקופץ לגובה דרק דרווין, השחיין ראיין לוכטה (כן… שוב לוכטה, אבל המיקוד הוא על סגנון ההיפוך המיוחד שלו)  ןקופץ המשולשת כריסטיאן טיילור. "הסיפור" מוצג באמצעות קטעי וידאו, קול, תמונות, טקסט, סרטוטים על גבי הוידאו ועוד. ממש מולטימדיה!

בנוסף, הניו-יורק טיימס מציג תמונות של 8 ביצועים ספורטיביים. הוא עושים זאת באמצעות תמונות המורכבות ממספר תמונות בודדות, המאפשרות לראות את הביצוע הספורטיבי בפריים אחד (השתמשו בסרגל הגלילה האנכי כדי לעבור בין התמונות). הביצועים המוצגים הם של: כריסטיאן טיילור שקפץ משולשת למרחק של 17.86 מטרים, חצי הגמר בכדורעף חופים בין ברזיל נגד ארה"ב, ניק סקלטון האנגלי שזכה בזהב בקפיצות ראווה עם סוסים, דרק דרויין שקפץ לגובה של 2.38 מטרים, סימון ביילס עם תרגיל הירידה שלה מהקורה, קרב הגמר באגרוף בין רובסון קונססאו הברזילאי (שזכה בזהב) לבין סופייאן אומייאה הצרפתי, ריצת 100 מטרים משוכות, בה זכתה בריאנה רולינס האמריקאית, והטלת הכידון של שרה קולק הקרואטית למרחק של 66.18 מטרים.

triple

עם אותה טכניקה של ריבוי תמונות, הניו יורק טיימס מקדיש גם עמוד שלם לסימון ביילס. בעמוד מוצגים ביצועים נוספים שלה, כולל האלמנט "ביילס" שקרוי על שמה, ולריצת ה-100 המטרים בה זכה יוסיין בולט במדלית זהב השלישית שלו.

תודה לאלכסון שחשפו אותי לעמודים של הניו יורק טיימס.

Posted on

מדריך: כיצד יוצרים סרטון וידאו שמורכב ממספר סרטונים

add-video-from-web

בפוסט הקודם הצגתי דוגמאות של סרטים, בתחום שלנו, שמציגים מספר סרטונים בו-זמנית. הפוסט הנוכחי יוקדש למדריך שמסביר כיצד ניתן לעשות זאת באמצעות מצגת פאור פוינט:

  • בשלב הראשון, יש להכין את הסרטונים שאתם רוצים להשתמש בהם. חשוב שהם יהיו בעלי אורך זהה (או לפחות דומה). אם מדובר על סרטונים שנמצאים ביוטיוב יש להוריד אותם למחשב, ולערוך אותם במידת הצורך (אל תשכחו את עניין זכויות היוצרים!). את קביעת האורך של הסרטונים ניתן לעשות במספר תוכנות כדוגמת ה-MovieMaker (מבטיחה להקדיש לו פוסט בהמשך), או אפילו העורך של יוטיוב (למתקדמים: ניתן לקצר אותם באמצעות הפאור-פוינט: "כלי וידאו" > "הפעל" > "חיתוך וידאו").
  • השלבים הבאים מתבצעים בתוך הפאור-פוינט. פיתחו את התכנה ובחרו בתבנית הפשוטה ביותר. מומלץ לבחור ב"פריסה" של עמוד רייק.
  • העלו את הסרטונים למצגת באמצעות תפריט "הוספה": "וידאו" > "וידאו מהמחשב שלי…". חיזרו על התהליך כמספר הסרטים שיש לכם.
  • סדרו את הסרטונים על העמוד (השתמשו בגרירה שלהם ובשינוי גודל במידת הצורך).
  • הגדירו את הסרטים כך שיופעלו בצורה אוטומטית" סמנו את אחד מסרטי הוידאו (או את כולם) ובחרו מתפריט "כלי וידאו" > "הפעל"> "באופן אוטומטי".

video1

  • כברירת מחדל, הסרטונים מוגדרים לנגן אחד אחרי השני. כדי לשנות את ההגדרה כדי שכולם יופעלו בו זמנית, יש ללכת לסרגל "הנפשות" וללחוץ על "חלונית הנפשה". כתוצאה מכך, תפתח לכם בצד שמאל של המצגת חלונית, המציגה את כל פעולות ההנפשה שיש בשקופית. עליכם לוודא שבהפעלת הסרטונים, כולם, פרט לסרט ראשון, מוגדרים להיות מונפשים "התחל עם הקודם" במקום "התחל לאחר הקודם" (אין צורך לגעת בהנפשות שבהמשך החלונית).

video2

  • כמעט סיימנו… הציגו את המצגת כדי לראות שהכל עובד כפי שהייתם רוצים.
  • אחרי שאתם מרוצים מהמצגת, עליכם לשמור אותה כסרטון  (קבלו הסבר מפורט יותר כאן).
  • את הסרטון אתם יכולים להציג לתמידים מהקובץ שיצרתם, או להעלות לערוץ שלכם ביוטיוב (מדריך) ולתת להם קישור.

הנה שוב הדוגמא של הסרטון שהכנתי מסרטונים שצילמה שירן עבו האלופה מ-SHE -RUN):

הצלחתם? אשמח לשמוע אם נתקלתם בבעיות ו/או להציג את הסרטים שלכם!

Posted on

סרטון המורכב ממספר סרטונים שרצים במקביל

add-video-from-web

אני מאמינה שלרובכם יצא לראות בתקופה האחרונה סרטונים המורכבים ממספר סרטונים שרצים בו-זמנית. בתחום הספורט, הסרטונים העיקריים שראיתי היו סרטונים שמכילים מספר תרגילים בו זמנית, או, אולי ברוח האולימפיאדה, סרטונים שמשווים בין ביצועים בעבר או בהווה.

דוגמא לסרטונים (מהפייסבוק) שמציגים מספר תרגילים זה לצד זה:



דוגמא לסרטון המאפשר השוואה בין ביצועים שונים:

את מרבית הסרטונים ניתן לראות בפייסבוק, מכיוון שהם נוצרים שם באמצעות אפליקציה ייעודית, אבל הצלחתי למצוא דרך להכין אותם באמצעות פאור-פוינט ובפוסט הבא אשמח להדריך אתכם בדיוק כיצד.

ראו דוגמא של סרטון שהכנתי באמצעות הפאור-פוינט שמשווה בין פס אקרובטיקה של סיימון ביליס לזה של נאדיה קומנצ'י:

וסרטון נוסף, המשלב מספר תרגילים (תודה לשירן עבו האלופה מ-SHE -RUN) שהכינה את הסרטונים.

בפוסט הבא, תוכלו לראות כיצד אתם יכולים ליצור סרטון כזה, די בקלות, באמצעות הפאור-פוינט.

Posted on

פוסט אורח (TheMarker): הסטארט אפ שעזר לירדן ג'רבי ולאורי ששון בהכנות לריו

2514849566

בעודי נרגשת מהמדליות של ירדן ג'רבי ואורי ששון ומשאר ההישגים של הג'ודוקא בג'ודו, שמחתי לקרוא על טכנולוגיה בה נעשה שימוש בזמן ההכנות למשחקים האולימפיים. מדובר על פיתוח של חברת Boost שיצרה כלי לניתוח אנליסטי וירטואלי לספורטאים.

את החברה הקים אביב חציר, יזם וג’ודוקא לשעבר, כשהתוכנית המקורית הייתה לצאת לשוק רק לקראת 2017, אבל Boost נקראו לדגל לסיוע כבר בהכנות לאולימפיאדה בריו. הכלי  מאפשר לספורטאים ולאנשי הצוות המקצועי, לשאול שאלות בשפה חופשית בנוגע לספורטאי עצמו, לאימוניו או ליריביו בתחרות. כדי למצוא תשובות לשאלות, המערכת מסתמכת על נתונים שנמצאים ברשת אודות כל אחד מהספורטאים, החל מנתונים פיזיים, הישגים וסטטיסטיקות שונות, ועד לניתוח סרטונים המציגים את הקרבות שבהם נטל הספורטאי חלק. המערכת מעבדת את כל המידע הזה בעזרת אלגוריתמים ויוצרת פרופיל מדויק עבור כל ספורטאי, כולל חיזוי מגמות עתידיות, איתור גורמי חוזקה וזיהוי נקודות חולשה פוטנציאליות של אותו הספורטאי.

לקראת ההכנות לריו, הספורטאים והמאמנים השתמשו במערכת כדי להכין טקטיקה לקרבות השונים. למשל, כדי להתכונן לקראת הקרב של אורי ששון עם אסלאם אל־שהאבי המצרי, המערכת זיהתה את הטעויות הנפוצות של אל־שהאבי  – וידעה לספק תובנות. גם מול האלוף הבלתי מנוצח טדי רינר המערכת זיהתה כי כאשר אוחזים אותו בצורה מסוימת בדש שמאל – קשה לו לייצר אימפקט חיובי על הקרב.

לקריאת הכתבה

Posted on

היכון, צא (פוקימון), GO: עוד על פוקימון ופעילות גופנית

pokemon

בפוסט קודם כבר כתבתי "שגעון" הפוקימון-גו ועל פוטנציאל אפשרי שלו בהעלאת כמות הפעילות הגופנית של התלמידים. כצפוי, עם הזמן, העניין באפליקציה מתרחב ואפשר להתחיל לראות כבר "עדויות" ראשונות לקשר המתבקש בין פוקימון-גו ופעילות גופנית. למשל תוכנית עם המלצה לאימון אינטרוואלים (אימון הפוגות) שאפשר לעשות באמצעות הפוקימון-גו, או כפי שניתן לראות בגרף הבא, הצעה לתוכנית להרזיה באמצעות הפוקימון-גו. בגרף ניתן לראות את מספר הימים שצריך לשחק, וכמה פוקימונים לתפוס ביום, כדי לשרוף פאונד אחד של משקל.

Infographic: Pokémon Go could help you lose weight | Statista

מזכירה שאפליקציית הפוקימון-גו מבוססת על טכנולוגיית המציאות הרבודה, המאפשרת לראות "פוקימונים" (אותם יצורים חביבים משנות ה-90) משולבים בסביבה האמיתית, בה אנחנו נמצאים. בזכות ה-GPS שבטלפון הסלולרי, האפליקציה יודעת את מיקומנו המדוייק, ויכולה לכוון אותנו למציאת פוקימונים שנמצאים בסביבה. מכיוון שחיפוש הפוקימונים דורש מהשחקנים לקום מהכורסא ולצאת לשטח, לאפליקציה יש פוטנציאל בהגברת כמות הפעילות הגופנית. זאת כמובן בניגוד למשחקי מחשב אחרים, שדרשו מהמשתתפים בעיקר לשבת שעות מול המחשב. פרט לשיטוט אקראי ברחובות כדי למצוא פוקימונים, יש במשחק גם חיזוקים חיובים מובנים, בצורת פוקימונים שבוקעים מביצים, כתוצאה מהליכה מרובה. התוצאה היא הגברת כמות ההליכה (והרבה פעמים גם הריצה) של המשתתפים, כפי שניתן לראות גם מ"תלונות" שפורסמו ברשת הטוויטר על כאבי רגלים בעקבות חיפושים מרובים (נלקח מגיזמונדו): pokאבל, פרט ליתרונות של הגדלת כמות הפעילות הגופנית אפשר למצוא במשחק גם יתרונות נוספים לילדים כגון: פיתוח התמדה, התמודדות עם תסכול, דחית סיפוקים, אינטראקציה חברתית, היכרות עם הסביבה ועוד. וכמובן שהיתרון הגדול, והסיבה שבגללה פוקימון-גו כל כך מצליח, הוא ההנאה והכיף!!

עם זאת, אנחנו כמורים, או כהורים, חייבים להיות מודעים ל"צד האפל" של המשחק: חיפוש פוקימונים במקומות שאינם "הולמים" (כמו מוזיאון השואה"), יציאה בלתי מבוקרת של הילדים מהבית, אינטראקציה עם אנשים זרים, שאלות אתיות של מעקב ופרטיות ועוד. ויש גם מקרים, ואפילו בארץ, של תאונות וחבלות כתוצאה מהמשחק.

כמו כל טכנולוגיה אחרת, גם יישומי מציאות רבודה הופכים להיות זמינים וזולים יותר עם הזמן. גם אם לא נוכל בשלב ראשון להשתמש במשחק של פוקימון-גו כפי שהוא, בשיעורי חינוך גופני, אין ספק שהתפוצה הרחבה של המשחק מצביעה על הפוטנציאל האדיר של המציאות הרבודה, ויתכן מאד שבעתיד נוכל להשתמש במשחקים דומים, כדי לגרום לתלמידים שלנו להתנועע יותר. אני מחכה ליום שבו נוכל ליצור בעצמנו משחקים מבוססי מציאות רבודה, נוכל לתכנן את המסלולים, נוכל לבנות את המשימות ואת ה"פרסים" שהתלמידים שלנו יקבלו ועוד. מקווה שנוכל "לגייס" את הטכנולוגיות האלו לשיעורי החנ"ג ו/או לאימון  ונאפשר לתלמדים שלנו להינות תוך כדי שהם עושים פעילות גופנית מבוקרת.

Posted on

מדריך: העלאת סרטונים ארוכים יותר מ-15 דקות לערוץ היוטיוב שלכם

images

אולי אינכם יודעים, אבל חשבון היוטיוב שלכם מוגבל להעלאת קבצים באורך של 15 דקות. עם זאת, יוטיוב מאפשר ל"פתוח" את הערוץ שלכם, do להעלאה של סרטים ארוכים יותר. זה מה שנדרש לעשות:

  1. הכנסו לחשבון שלכם ביוטיוב (לחיצה על כפתור "היכנס" בצד שמאל למעלה. כניסה עם פרטי חשבון הג'ימייל שלכם).
  2. לחצו על הכפתור "העלה" שנמצא בצד שמאל למעלה.
  3. תגללו לסוף העמוד שם תמצאו את הטקסט: "רוצה להעלות סרטים שאורכם יותר מ-15 דקות? (או באנגלית:
    "Want to upload videos longer than 15 minutes? Increase your limit?")

15m

ליד הטקסט תמצאו קישור "הגדל את המגבלה" (או:  "Increase your limit") – תלחצו עליו.

  1. כדי לאשר את הגדלת אורך הסרטים, ישלח אליכם "קוד אימות" לנייד, ולכן יש צורך בבחירת המדינה ובאישור המספר הסלולרי. את הקוד שתקבלו בהודעת SMS תכניסו לתיבת הטקסט.
  2. זהו! אתם עכשיו יכולים להעלות סרטים אורכים יותר מ-15 דקות.

בהצלחה!

Posted on

מציאות רבודה

300px-Google_Glass_Explorer_Edition

באחד הפוסטים הקודמים, כתבתי על הפוקימון גו ועל הפוטנציאל האפשרי שלו להגדלת הפעילות הגופנית, אצל מבוגרים וילדים. הזכרתי שבבסיס המשחק יש שילוב של הסביבה החיצונית (העולם "האמיתי") עם המציאות הוירטואלית (שמכילה פוקימונים). הטכנולוגיה הזאת, שמשלבת את שני העולמות, נקראת מציאות רבודה (AR – Augmented Reality).

מציאות רבודה היא מציאות שבה "משולבים אלמנטים וירטואליים אשר מתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי" (ויקיפדיה). כלומר, מציאות רבודה מתייחסת לסביבה האמיתית והטבעית בה אנחנו נמצאים, כאשר עליה נוספים מידעים נוספים כשכבות, או כרבדים (ומכאן השם) נוספים. אחד היישומים היותר מוכרים של מציאות רבודה, הם משקפי AR כדוגמת המשקפים של גוגל. משקפים אלו, מאפשרים למשתמש לראות את הסביבה בה הוא נמצא, כשעליה מתווסף מידע נוסף, לדוגמא  מזג האויר, תזכורות, שמות של אנשים שהוא פוגש ועוד.

יישום דומה בתחום הספורט, הם משקפי הסקי (RideOn) שפותחו בישראל ומייצגים את ישראל בתחום הסטארט-אפ בריו. המשקפים מציגים למי שחובש אותם מידע נוסף, למשל "שערים וירטואלים" המוצגים על גבי הסביבה הטבעית, דרכם המשתמש צריך לעבור.

tsily_QR_codeגם קודי ה-QR, כטכנולוגיה פחות מתוחכמת, מאפשרים לשלב בין הסביבה האמיתית לבין מידע נוסף. הקודים מאפשרים להוסיף שכבות נוספות של מידע על גבי הסביבה הרגילה שלנו. לדוגמא סריקה של הקוד הזה תוביל אתכם לבלוג שלי. נדמיין לרגע מצב בו אנחנו יוצאים לטיול עם התלמידים שלנו בחורשה, וליד כל עץ יש שלט עם קוד QR. סריקה של הקוד מובילה את התלמיד לאתר אינטרנט שמציג לו פרטים נוספים על העץ כמו השם שלו, המשפחה אליה הוא משוייך, פרטים על בית הגידול ועוד. קודי ה-QR הם טכנולוגיה שזמינה לכל אחד מאיתנו, ובהמשך מבטיחה לכתוב על הצעות ושימושים בתחום החנ"ג.

דוגמאות נוספות לשילוב AR בספורט תוכלו לראות בסרטון הבא:

דוגמא נוספת: שימו לב לריבוע מצד ימין שמציג את המציאות האמיתית ומראה שהקונוסים, דרכם עובר הכדורגלן, לא באמת קיימים. אז אולי בקרוב מורים ומאמנים לא יצטרכו לסחוב ציוד עזר ויוכלו להיות הרבה יותר "ספונטניים"?

סרטון נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו, מציג טכנולוגיה המאפשרת, באמצעות מקרן ייחודי, להשתמש ברצפה כמגרש משחקים. שימו לב לשילוב עם חפצים "רגילים", כמו החכה או המכונית.

אבל הסקירה על מציאות רבודה לא תהיה שלמה ללא האבחנה בינה לבין מציאות מדומה (Virtual Reality).  מציאות מדומה, להבדיל מרבודה, מתייחס להחלפה מוחלטת של העולם האמיתי בעולם מדומה. בד"כ, באמצעות משקפיים שהמשתמש מרכיב, הוא נכנס לסביבה חדשה, לא קשר לסביבה בה הוא נמצא. סביבה שרק הוא יכול לראאת דרך המשקפים. גם למציאות המדומה יישומים מעניינים הקשורים לתחומים שלנו, לדוגמא, פוסט על לימוד מדעים באמצעות המציאות המדומה.

Posted on

פוסט אורח (כלכליסט): סטארט אפ תל-אביבי שהביא חותרת קיאקים לאולימפיאדה ראשונה בגיל 37

moni

כפי שבוודאי הבנתם מהפוסטים האחרונים, עולם הספורט המקצועני עובר בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית עצומה. במקרים רבים מדובר על טכנולוגיות יקרות שרק לטובים ביותר (או לעשירים) יש גישה אליהן. הפעם אני שמחה לספר לכם על טכנולוגיה זולה יחסית שמיועדת גם לחובבים. הטכנולגיה פותחה ע"י חברת Motionize שהוקמה ע"י גיא אהרון ואייל וסיון פוסטלניק, בעקבות טיול של השלושה לאגם באטלנטה.

מדובר על טכנולוגיה המסייעת לחותרי קיאקים בשיפור טכניקת החתירה שלהם. מתברר שמדידה, בקרה וניתוח נתונים, שהם חלק אינטגרלי בענפי ספורט יבשתיים, כמעט ולא קיימים בענפים הימיים בגלל תנאי הסביבה הקשים (מים, שמש, חול, קרינה, מלח). Motinoize פיתחה טכנולוגיה שעוקבת אחר התנועה של החותרים, מנתחת אותה ומספקת הנחיות בזמן אמת כיצד ניתן לשפר את הטכניקה.

איסוף הנתונים כולל מידע שמתקבל מחיישנים הממוקמים על המשוט, ועל הקיאק עצמו. המדידות כוללת פרמטרים כמו אורך תנועה, התקדמות הקיאק בכל תנועה, מספר חתירות בדקה, קצב ומהירות, עומק מקסימלי של המשוט במים, זווית כניסה ויציאה מהמים של המשוט, מספר מטרים בתנועת חתירה אחת ועוד. השוואה בין מסד נתונים המכיל תנועות אופטימליות, לבין הנתונים הנאספים בשטח, מאפשרת מתן הנחיות לחותר כגון: "ישר את הכתפיים" או "הטה את הגוף". את התמונה משלים אלגוריתם המבוסס על בינה מלאכותית היודע לשפר את עצמו. האלגוריתם הופך למדויק יותר בהתאם לנתונים שהוא מקבל מהשטח, והוא ישתכלל ככל שמספר המשתמשים יגדל.

אחד ההישגים הבולטים של המערכת הודגם באמצעות הוגאן, חותרת קיאקים אמריקאית בת 37. הוגאן זוקפת לזכות המערכת את ההצלחה שלה בתקופה האחרונה בה זכתה במדליית הארד באליפות העולם בקיאקי מירוץ (Sprint), ובמדליית כסף בגביע העולם, במקצה ל־5 קילומטרים. פרט להוגאן, המערכת אומצה גם בידי הנבחרת האולימפית היפנית וחותרים בכירים נוספים (לדוגמא, אוסקר צ'לופסקי הדרום־אפריקאי, שזכה ב־12 אליפויות עולם), אבל המערכת מותאמת לא רק למקצוענים. מדובר על טכנולוגיה זולה יחסית (500 דולר לגרסה המלאה, וחצי מזה לגרסת "חובבים"), וכיום כבר משתמשים בה אלפים בודדים של חותרים, רובם חובבים. במקביל, החברה מכוונת גם לענפי ספורט נוספים, כמו שחיה ואפילו כדורגל. בהמשך מתכוונת החברה לפנות גם לאוהבי הירי ספורטיבי, ענף פופלארי בארה"ב.

מעניין לראות שהחברה לא מציעה את הטכנולוגיה שלה כתחליף למאמן האנושי. "כשמדובר במקצוענים, הרעיון הוא להיות כלי עזר למאמן, שיוכל להגיד לספורטאי במה להתמקד ולתת לו שיעורי בית", אומר גיא אהרון המנכ"ל.

לקריאת הכתבה בכלכליסט: "חותרים למדע" (תודה לעופר גרינברג ששלח לי את הכתבה).

כתבה ב-GeekTime: "חותרים להצלחה"

Posted on

להשתתף במשחקים האולימפיים עם גוגל סטריט ויו (Google Street View)

google street

שיא אחד בטוח ישבר במשחקים האולימפיים בריו. תודות לשיתוף פעולה עיסקי עם גוגל, זאת תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה האולימפית, שהאוהדים יוכלו לצפות בתחרויות מבלי לקום כלל מהכורסא. לא מדובר רק על צפיה פאסיבית בתחרות כמו דרך מסכי הטלויזיה, אלא אפשרות לקבל מבט של 360 מעלות של אצטדיונים, אולמות וברכות. Street View גם נותנת למשתמשים הזדמנות ייחודית לראות את המקומות מאותה הפרספקטיבה בה יראו אותה הספורטאים עצמם במהלך המשחקים.

גוגל משתמשת בטכנולוגיה ניידת הכוללת מנשא (Trekker) עם 15 מצלמות מתוחכמות כדי לאסוף תמונות גם במקומות שנגישים רק באופן רגלי. הטכנולוגיה והציוד נוסו כבר במשחקי FIFA 2014, אולם המשחקים האולימפיים בריו יהיו הפעם הראשונה בה כל הפעילות הספורטיבית תכוסה ותקוטלג באמצעות טכנולוגיה זו. כדי לעמוד במשימה זו, הפרויקט החל כבר במחצית השנייה של 2015, וכבר מעל ל-20 מתקני ספורט צולמו, מופו והועלו לרשת. עד לתחילת המשחקים, המטרה היא לסיים את התהליך עם כל 37 הזירות התחרותיות (32 בריו ועוד חמש בערים נוספות שיארחו משחקי כדורגל).

כאמור, ניתן כבר עכשיו להכנס לחלק מהמתקנים ולראות אותם בתמונות של 360 מעלות. לדוגמא: אצטדיון המרקנה, מסלולי רכיבת אופני הרים, בריכת השחיה.

בסרט למטה תוכלו להכיר את המקומות השונים בהם יתקיימו התחרותיות: